#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם קנים ומקלות וגלוסטרא ומדוכה דאמרו שנשנו קודם התרת כלים, ומה הדחייה ?	קנים - שלא נתנו בלחם הפנים הנסדר בשבת קנים. ודחו דהוא משום דאינו צורך כ&quot;כ דאין מצוי עיפוש בשעה מועטת כזו.</p><p dir='rtl'>מקלות - דאיכא למ&quot;ד דלא היו תולים פסח ע&quot;ג מקלות אלא ע&quot;ג ידו ויד חבירו, ודחו דהוא משום דאפשר בהכי.</p><p dir='rtl'>גלוסטרא - דפליגי תנאי אם מטלטלים אותה כדרכה מפתח אחד לאחר. ודחינן דאיירי בחצר שאינה מעורבת, והמח' אי הפתח חשיב מן החצר והוי מאני דחצר דמטלטלים אותם בחצר, או מאני דבית.</p><p dir='rtl'>מדוכה - שאין מטלטלים אותה אא&quot;כ יש בה שום. ודחו דאתיא כר' נחמיה דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שתי חומרות מחמיר ר' נחמיה על חכמים בטלטול כלים ?	א. אף מלאכתו להיתר רק לצורך. [לרבה לצורך גופו לרבא גם מקומו לאפוקי מחמה לצל].</p><p dir='rtl'>ב. צורך גופו הוא רק לצורך תשמישו הקבוע של הכלי. [אך מקומו שרי לרבא דחשיב כתשמיש המיוחד לו].	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם הותר לפנות קערות בגמר האכילה לר' נחמיה ? (2)	לרבא דשרי צורך מקומו פשוט, לרבה דאסר מידי דהוי אגרף של רעי.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה טעם איסור טלטול בקעת בשבת ויו""ט ? (2)"	לרבה דא&quot;צ אלא למקומו ומקומו אסור לר' נחמיה אף במלאכתו להיתר.</p><p dir='rtl'>לרבא בשבת משום דאין תורת כלי עליו, וכה&quot;ג מלאכתו לאיסור אסור אף לצורך מקומו. וביו&quot;ט גזירה אטו שבת.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן לכו&quot;ע אסור לטלטל דבר שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו ?	כשאין תורת כלי עליו, כגון בקעת.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוזרים בטלטול יו&quot;ט אטו שבת ?</p><p dir='rtl'>(פרט דעת רבא, וסתירת המשניות, ובאלו מח' תנאים תלאוהו לס&quot;ד ומסקנא)	לרבא גבי בקעת חזינן דגוזרים ואוסרים לטלטלה ביו&quot;ט. וכן חזינן במתני' דאין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש. ומאידך במתני' דמשילים פירות דרך ארובה ביו&quot;ט ולא בשבת חזינן דאין גוזרים.</p><p dir='rtl'>ולס&quot;ד תלי במח' ר' יהושע ור&quot;א באותו ואת בנו אם הותר להעלות שניהם משום פסידא, ודחינן דהתם אפשר בפרנסה וע&quot;כ אסרו, וכן דאפשר ע&quot;י הערמה ולכן הקילו, ואינו נוגע לכאן.</p><p dir='rtl'>ואסיקנא דתלי במח' ב&quot;ש וב&quot;ה אם מוציאים ביו&quot;ט שלא לצורך אוכ&quot;נ, דהא טלטול נגזר משום הוצאה.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דפליגי ר""י ורבנן אי שברי כלים סגי במלאכה כ""ש או בעינן מעין מלאכה ראשונה, מתי נשברו ומה ההכרח ?"	"לס""ד אמרו דפליגי בנשברו מע""ש, אבל בשבת מותרים דחזו אגב אביהם. <p></p><p dir=""rtl"">ומקשינן מהא דאין מסיקים בשברי כלים, ובנשברו בערב יו""ט ודאי מסיקים דעצים בעלמא נינהו, וע""כ ביו""ט ואיכא למאן דאסר.</p><p dir=""rtl"">ומסקינן דפליגי בנשברו בשבת, אבל מערב שבת לכו""ע לא בעינן מעין מלאכתן, דהוכנו למלאכה מבעוד יום.</p>"	<br>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' להא דאיכא ברייתא דמסיקים בכלים ולא בשברי כלים, ואיכא דמסיקים בשברי כלים, ואיכא דאף בכלים לא מסיקים ?	אין מסיקים כלל - כר&quot;נ דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו.</p><p dir='rtl'>מסיקים בשברי כלים - כר&quot;ש דל&quot;ל מוקצה.</p><p dir='rtl'>בכלים ולא בשברי כלים - כר' יהודה.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל לבנים ?	בסתמא כן דחזו למיזגא עלייהו. ואם העמידם בערימה והכינם לבניין אסורים.	<br/>שבת דף קכד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל חרס קטן ? (3)	שמואל אמר דרק בבית דשכיחי כלים וחזי לכסותם.</p><p dir='rtl'>ר&quot;נ אמר אף בכרמלית לכסות רוק.</p><p dir='rtl'>רבא אמר אף ברה&quot;ר הואיל וחזי ליה בבית לכסות כלים. ולטעמיה דאמר דמותר לקנח טיט מן המנעל בחרס ברה&quot;ר.	<br/>שבת דף קכד		
